בקצרה: מחלת גבהים לא תלויה בכושר הגופני אלא בקצב העלייה. מעל 2,500 מטר הגוף זקוק לימים כדי להסתגל לחוסר החמצן, וטרקים רבים נכשלים כי מטפסים מהר מדי. תכננו ימי הסתגלות, שתו הרבה, ורדו מיד אם מופיעים כאבי ראש חזקים.
הרבה מטיילים מגיעים לנפאל או לפרו בטוחים שאימוני ריצה יגנו עליהם. הם טועים. ספורטאים בכושר מצוין קורסים בגבהים בדיוק כמו כולם, ולפעמים מהר יותר, כי הם מרגישים חזקים ודוחפים את הגוף במעלה מהר מדי.
קראו גם: יעדים שקטים לחופשה רגועה · אוהל גג לרכב ועוד 7 פריטים שאתם חייבים לקחת לטיול הבא · דילים לחול דקה 90: טיפים ליהנות מחופשה ספונטנית ברגע האחרון
מחלת גבהים מתחילה כשלוחצים על הגוף לעלות מהר יותר ממה שהוא מספיק להסתגל. באוויר דליל יש פחות חמצן בכל נשימה, והדם צריך זמן לייצר יותר תאים אדומים. הזמן הזה נמדד בימים, לא בשעות אימון בחדר כושר.
מתי הסימנים מופיעים
הצורה הקלה, AMS, מופיעה אצל אחוז ניכר מהמטיילים מעל 2,500 מטר. כאב ראש, בחילה, קושי בשינה וחוסר תיאבון. לרוב זה חולף אחרי יום של מנוחה באותו גובה.
הצורות המסוכנות נדירות אך הורגות. בצקת ריאות (HAPE) מביאה לקוצר נשימה גם במנוחה. בצקת מוחית (HACE) מביאה לבלבול ולקושי ללכת בקו ישר. שתיהן דורשות ירידה מיידית, לא מנוחה.
הכלל שמצילים איתו טרקים
הכלל המקצועי פשוט: מעל 3,000 מטר, אל תעלו יותר מ-500 מטר בגובה הלינה ביום. אפשר לטפס גבוה יותר במהלך היום, אבל לישון נמוך. "climb high, sleep low" הוא לא סיסמה, זו פיזיולוגיה.
- שתו שלושה עד ארבעה ליטר מים ביום, שתן בהיר הוא סימן טוב
- הימנעו מאלכוהול ומכדורי שינה בשלושת הימים הראשונים
- הוסיפו יום הסתגלות אחד לכל 1,000 מטר מעל 3,000
- קחו מדחום דופק חמצן קטן, ריווי מתחת ל-80% הוא דגל אדום
- אצטזולמיד עוזר במניעה, אבל רק בהתייעצות עם רופא לפני הנסיעה
מי שמתכנן טרק ארוך ירוויח מבחירת יעדים שקטים לחופשה רגועה שמאפשרים קצב איטי בלי לחץ של קבוצה ממהרת. הקצב חשוב יותר מהיעד עצמו.
ציוד שקשור להישרדות, לא לנוחות
בגובה, אוהל טוב אינו מותרות. לילה בקור של מינוס עשר בגובה 4,000 מטר בלי בידוד הולם מחליש את הגוף בדיוק כשהוא נלחם על חמצן. שווה להשקיע בקניית אוהל שטח איכותי שמתאים לגובה ולרוח.
שקית שינה בדירוג טמפרטורה נמוך, שכבות צמר גפן טכני ומדחום דופק חמצן נכנסים לרשימת הפריטים הקריטית. אפשר להשלים אותה מתוך רשימת הפריטים לטיול הבא ולהתאים אותה לתנאי גובה קיצוניים.
מה עושים כשמופיע כאב ראש חזק
הכלל היחיד שמציל חיים: אם הסימנים מחמירים, רדו. אל תמתינו ליום המחר ואל תספרו לעצמכם שזה יעבור. ירידה של 500 עד 1,000 מטר משפרת את המצב תוך שעות. תרופה יכולה לקנות זמן, אבל היא לא תחליף לאוויר עשיר יותר בגובה נמוך.
לפני הנסיעה, בדקו את מסלול העלייה יום אחר יום וספרו כמה מטרים אתם עולים ללינה. אם קפיצה כלשהי עוברת 700 מטר, הוסיפו לילה. זה ההבדל בין טרק שמסתיים בפסגה לבין טרק שמסתיים בפינוי.
מקור: מחלת גבהים
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
צילום: Jakub Zerdzicki / Pexels